שימושיות Usability

אני שונא משיבונים (Voice Mail בלעז) , למעשה, אני חושב שרוב האנשים בעולם שונאים את המכשיר הזה (אם עדיין קיים) או את השירות הזה (אם אפשר לקרוא לזה שירות).

הרעיון עצמו הוא רעיון מצויין: אני לא זמין לקבל את המסר שרוצים להעביר לי ולכן המסר יישמר ואני אשמע אותו ברגע שאתפנה. הבעיה היחידה עם הרעיון הנהדר הזה הוא הממשק הקולי והמעצבן של המשיבון. ברגע שמדובר בממשק קולי ואני צריך להמתין ולשמוע את כל ההודעה מהתחלה עד הסוף, ואני גם חייב להמתין ולשמוע הודעה אחר הודעה ואין לי שום יכולת לנווט את עצמי בקלות בערימת ההודעות זה מעצבן, ואם זה מעצבן אז אני כנראה לא אהנה להשתמש בזה, ואם אני לא אהנה להשתמש בזה אז אתם תצטרכו לקרוא פוסט עצבני שלי. ואתם לא אוהבים אותי עצבני, נכון?
אז מה עושים? לגוגל הפתרונים: השירות של גוגל, ה- Voicemail פותר את הבעיה, השירות לוקח את ההודעות הקוליות שקיבלת ומבצע בהם שני שינויים קריטים שהופכים את השימוש בהם לקל ונוח יותר:

1. ההודעה הקולית מתורגמת לטקסט. אם ההודעה הופכת לקולית אזי במקום להקשיב להודעה בצורתה הקולית במשך 15 שניות, אני אקרא אותה ב 2 שניות.

2. ההודעות עוברות לחשבון המייל ונשמרות בו. עכשיו אני יכול לראות את כל ההודעות שהגיעו, ולהשתחרר מהחובה לשמוע אותן אחת אחרי השנייה, כמו כן, האפשרויות למחוק, לשמור, לקורא מחדש ולקטלג את ההודעה הופכות להיות הרבה יותר קלות לביצוע ברגע שהממשק הופך להיות טקסטואלי (ולא קולי) ומוכר (התצוגה של דואר גוגל).

הצד השלילי בעסקה הוא שגוגל מקבלת לידיה, עוד פעם, מידע על המשתמשים שלה, אז נכון שהשירות הוא חינמי ואין ספק שאני ארשם אליו (קודם אתם), אבל לכל דבר יש מחיר.

אנקדוטה שעלתה לי לראש: אם אני רוצה לחזור למשחקי המילים של הפסיכומטרי שעשיתי לפני שנים, אז אפשר להגיד שהודעה קולית במשיבון לטלפון זה כמו הודעת מייל לשירות הצא’ט, נכון? (אם לא הבנתם אז כנראה שאתם לא שייכים למועדון ה-700. הא, רגע, גם אני לא)

עוד פוסט בנושא טוויטר. אתם מוזמן לעבור לבלוג הבא. (סתם, תישארו, דווקא מעניין הפעם)

שמעתם פעם על המונח “TweetBomb” ? (ובתרגום לעברית “פצצת ציוץ”. נעים להכיר: מורד שטרן, מתרגם מקצועי) זהו המונח הכי מעניין בו נתקלתי בקשר לטוויטר ולכיוון אליו הוא הולך, זהו מונח המבטא רעיון פסימי ואפוקליפטי בנוגע לעתיד של טוייטר, כזה שממליץ לנו “היי, אולי כדאי לסגור את הדבר הזה”. הרעיון מאחורי הביטוי “TweetBomb” מצביע על כך שלטוויטר יש כל כך הרבה כוח, שמספיקה מחרוזת אחת של טקסט, המוגבלת ב 140 תווים, בשביל להכות באוייב או ליצור מהומות קריטיות בעולם.

נו באמת מורד, אתה חושב שיש לנו בעיות שכליות שאנחנו נאמין בקלות לשטויות שאתה כותב? אתם בטח חושבים לעצמכם, ובכן, אינני חושב שיש לכם בעיות שכאלו, אם כי אני בהחלט ממליץ שתבדקו את עצמכם אם אתם מבלים בבלוג הזה יותר מידי זמן, אבל בכל מקרה, תנו לי להסביר למה הכוונה - נניח שיש חשבון טוויטר שצובר לעצמו המון עוקבים, הוא מסוגלים בהודעת טקסט אחת, שתגיע לכל העוקבים שלו ברגע אחד, ליצור תנועה אדירה של אנשים, הן תנועה פיסית (להגיע להפגנה במקום מסויים) והן תנועה אינטרנטית (ליצור טראפיק אדיר שייפיל שרתים).

פצצה שכזו היא עניין של זמן, לדעתי, ברגע שייכנסו גורמים דתיים פאנטים המשתייכים לחוגי טרור, הטוויטר יוכל להיות כלי חזק מאד עבורם, במידה ותתגבש דמות דתית אמונית חזקה (סוג של אובמה בן לאדן, רק בטוויטר), שתמשוך אליה עוקבים רבים, שלא רק עוקבים אחריה אלא ממש מאמינים בה. עם דמות שכזו, האיום של טוויט בומב יכול להפוך ממשי הרבה יותר. תחשבו על זה לרגע, לכל מאמין/עוקב של הדמות הזו יש “סוכן” בשטח שמשמש לו כעיניים וידיים ויכול לעדכן את המנהיג במתרחש בזמן אמת דרך הסלולרי, ממש כמו חיילים.

היום יש לנו את אשטון קוצ’ר כדמות מובילה בטוויטר, אבל הוא בסך הכול שחקן קולנוע אמריקאי, אף אחד לא “מאמין” בו באמת, חוץ מילדות קטנות שיילכו ויקנו מוצרים עליהם הוא ימליץ (וזה בהחלט כוח), ברגע שגורמים דתיים פאנאטיים יכנסו ברצינות לטוויטר, יהיה מעניין באמת.

לא מוכן לזה, שתואיל בטובה להתעסק בדברים חשובים יותר.

הנה התהליך בשלבים:

.
.

.
.

רווח לי.

לפני כשבועיים התפרסמה כתבה שלי ב-YNET במסגרת המדור של UPA, “ביקורשת“. (יעני, לבקר את הרשת)
“ביקורשת” הוא מדור שבועי קבוע בו סוקרים מומחי השימושיות של ארגון UPA אתר אינטרנט (כל שבוע אתר אחר), ומסכמים את חווית השימוש בו ואת רמת השימושיות שלו. מעצם היותו מדור שנותן ביקורת (שלעיתים גם קצת פוגעת), הוא זוכה לחשיפה גבוהה ולתגובות רבות.

את המדור הזה העלתי בשיתוף עם ויינט במסגרת התנדבותי בארגון UPA ותפקידי כמנהל יחסי הציבור של הארגון. כמובן שלא הייתי מצליח להרים אותו ללא עזרתו המופלאה של ניב ליליאן עורך ויינט מחשבים (אפילו גילינו שיש לנו היסטוריה צבאית משותפת), גל מור, עורך ויינט מחשבים לשעבר, שקישר אותי לניב, ולאה אהרונוביץ, מנהלת האירועים של UPA.
האתר שקיבלתי לבצע עליו ביקורת היה האתר הרישמי של צה”ל המטפל בכל הקשור לגיוס הראשוני לצבא. (או לפחות מתיימר לעסוק בכך, כמו שנמצא בביקורת)

הכתבה גררה בעקבותיה לא מעט ביקורות ותגובות, חלק אוהדות וחלק פוגעות (לא לוקח ללב), בכל מקרה, התגובה החשובה ביותר הגיעה כשבועיים אחרי הפרסום הכתבה, לתיבת המייל שלי:
“שלום שמי תומר ואני קצין ביחידת לוטם ואני אחראי על האתר שסיקרת…, כך התחיל המכתב שקיבלתי, וממשיך: “בגלל עניני בירוקרטיה צבאית, הוא (האתר החדש שעוסק בגיוס ראשוני לצבא. מ.ש) טרם עלה לאוויר, אבל בזכותך (בזכות הכתבה בויינט. מ.ש) – הצלחנו לזרז את העליה שלו וכיום הוא נמצא בכתובת (חסוי כרגע. מ.ש)…נשמח לשמוע ממך ביקורת על העיצוב החדש והשימושיות באתר ונשמח גם לתקן בעקבות המלצותיך בכתבה שנייה בויינט”. 

שמחתי מאד. הכתבה שפרסמתי בויינט גרמה לגלגלי הבירוקרטיה לזוז, והנה, צה”ל הגדול (זה שתיזז לי ת’צורה 3 שנים), מפיק לקחים במהירות ומסכים לגשת למועד ב’, עם אתר חדש ומצוחצח !
כשחושבים על זה עוד קצת, רואים שנוצר מצב של win-win, כולם זוכים. ויינט זוכים לצאת בכתבה של “בעקבות כתבה של ויינט…” שתראה את כוחם, צה”ל ייתפס כמי שמפיק לקחים, לומד ומתאים את עצמו במהירות, ואפילו אני מרגיש שהרווחתי, התחושה שבעקבות דברים שכתבת אכן מתרחש שינוי היא תחושה נהדרת!

עם הכול יילך כמו שצריך, הכתבה תעלה כבר בשבוע הבא, אני ממש מקווה שזו תהיה יירית פתיחה לשאר האתרים שעברו ביקורת במסגרת המדור להפנים את הדברים ולנסות ולעלות שוב למבחן. מי שעדיין מתלבט האם להשתתף במדור (דרכי במייל), שיישאל את החבר’ה מ- UPA שכבר כתבו.

אם אתם שואלים אותי אני יכול לענות בצורה חד משמעית, זה כיף, חשוב וכדאי מאד !  שיהיה בהצלחה !

כנס UPA האחרון, שהתקיים בבין תחומי בהרצליה היה על הכיפאק של כנס (אמנם אני לא אובייקטיבי, אבל באמת), ג’קי מקידום אתרים נתן הרצאה מעניינת באמת, סיפק לנו כמה שיטות יעילות להתקדם במנוע החיפוש של גוגל והראה איזה עומק מדהים יש למנוע החיפוש הזה.

הדברים הכי מעניינים שעלו בהרצאה, לדעתי, היו:

חכמת העכביש: אני מניח שרובכם יודעים שאם מכניסים לגוגל את המילה כישלון, אז מקבלים את אולמרט במקום השני או הראשון, איך דבר כזה קרה ? ( חוץ מהעובדה שזה נכון? ), אז מסתבר שכמה ארגוני ימין כתבו בכמה אתרים שונים את המילה אולמרט לצד המילה כישלון ( עד כאן, נורמאלי לחלוטין ) העכביש של גוגל שסרק את האתרים הבין שיש פה משהו שדי חוזר על עצמו באתרים שונים לגמרי והסיק שצמד המילים צריך להיות ביחד ולכן חיפוש המילה כישלון צמודה לשמו של אולמרט.
העובדה שאתרים כבדים כגון YNET ו NRG כתבו על התופעה הזו אצלם נתנה משנה תוקף לצמד המילים אולמרט וכישלון, ובשביל להתיר את הקשר בין שתי המילים ייקח זמן ומאמץ רב.
למעשה, בעצם העובדה שאני כותב אולמרט ו כישלון אני רק מחזק את הקשר.
שוב, למי שלא הבין, זה שאני כותב אולמרט ו כישלון רק מחזק את הקשר הזה. (איזה רע אני)

להיות ראשון בגוגל: מסתבר שכל אחד יכול להיות ראשון בגוגל במידה והוא בוחר צמד מילים או מילה ללא משמעות. החלטתי להתחיל ניסוי ולהיות ראשון בגוגל בכל הקשור לגידול חרגולי מחמד. אני מניח שאף בלוג או אתר לא כתב מעולם על גידול חרגולי מחמד ושלושת המילים הללו בסמיכות כזו לא נמצאים בשום מקום, אבל רק בגלל שהזכרתי (כן, אני אעשה זאת שוב) את המילים גידול חרגולי מחמד ואף אחד אחר לא, אני אהיה ראשון.

ולסיום: אשתי היקרה השקיעה וחפשה עבורי רעיון לפוסט, היא מצאה קשר בין שימושיות לאריזות של ביצים שקונים בסופר. זה יהיה פוסט אדיר, אני אפרסם אותו בקרוב.

מניסיוני הקצר בעולם למדתי שלושה דברים:

1. זה טוב מאד לקרוא ספרים. ( עכשיו סיימתי את הארי פוטר האחרון, ואני מתחיל את רודף העפיפונים )

2. כשנותנים לך חינם – תיקח.

3. כדאי מאד להימנע משתיית שוקו בשקית במהלך השירות הצבאי. ( והמבין יבין )

בעקבות מסקנות אלו ובמסגרת חלוקת הספרים לבלוגרים ( ממש ממש כמוני ) המתארחים ברשת בלוגלי, קיבלתי מגברת אורלי לוי מהוצאת אוריון את הספר “שיווק נכון באינטרנט - שליטה בעולם השיווק של המחר”, של אלון זכאי ועומר קפלן מחברת @-Z  שיווק בינלאומי באינטרנט.

הספר היה קריא, ברור ולא היו יותר מידי מריחות. בסופו של דבר, למרות שלוקח לי בדרך כלל זמן רב לקרוא ספרים, הצלחתי לסיים את הספר תוך שבועיים ( וזה אכן הישג ! ).

הספר מסביר בשפה קלילה ותמציתית את החשיבות ההולכת וגדלה של השימוש באינטרנט לצורך שיווק, ואת העקרונות הנכונים לעשות זאת.הספר מלווה את הקורא ברבדים השונים של השיווק האינטרנטי ונותן הסבר ברור על נושאים רבים כגון הכנת תוכנית שיווק הכוללת בנייה נכונה של אתר החברה, קידם במנועי חיפוש את האתר ומדוע זה בכלל חשוב, דיוור אפקטיבי בדואר אלקטרוני, ניתוח והבנה נכונה יותר של הסטטיסטיקה המתקבלת מן התנועה באתר, חישוב ROI במסגרת מאמצי השיווק באינטרנט, ועוד.

לעניות דעתי, לספר יש שתי חסרונות, האחת היא שעולם האינטרנט הוא דינאמי ומשתנה במהירות מסחררת ולכן יכול להיווצר מצב שההדרכה המתקבלת מן הספר תהיה לא מעודכנת. ( על הבעיה הזו מנסים המחברים להתגבר באמצעות העלאת מאמרים עדכניים לאתר הספר )

החיסרון השני הוא שמחברי הספר יכלו להשתמש בקצת יותר דוגמאות אמיתיות מן המציאות של עולם השיווק באינטרנט, ובכך לתת מימד “חי” יותר עבור הקורא.

לסיכום, מאד נהניתי מהקריאה בספר ואפילו הצלחתי קצת להחכים, מומלץ לכל מי שמתעניין בנושא.

למי שמעוניין במידע נוסף אודות הספר: שיווק נכון באינטרנט - שליטה בעולם השיווק של המחר, אתר הספר.

הוול סטריט גורנל מדווח כי גוגל שוקלת רכישה של חברה בשם spacedata. לחברת ספייס דאטא יש פיתוח מדליק לאללה, שמאפשר גישה לאינטרנט גם למקומות לא מיושבים שקשה בדרך כלל להגיע אליהם, וזאת באמצעות הפרחת בלונים גדולים המאפשרים דרכם את העברת הנתונים באופן אלחוטי.

כל בלון שכזה עולה בסה”כ 50 דולר, והציוד האלקטרוני שבו ( שצונח בביטחה ארצה ברגע שהבלון “מת” ) עולה 1500 דולר ( שזה כלום בהתחשב בערך הדולר היום ), שיגור בלון כזה לאויר יכול להתבצע על ידי אדם בודד תוך מספר דקות בודדות, והטווח הוא לדבריהם “רחב למדי” ( לא הצלחתי להשיג מידע עד כמה בדיוק הטווח רחב ).
החברה מדווחת על כך שהבלונים כבר היום נמצאים בשימוש ועוזרים לתקשורת בין יחידות צבאיות, אזורי קידוחי נפט רחוקים וישובים מבודדים.

אולי זה מסביר חלק ממקרי העבמ”ים בארה”ב ?!

נ.ב אולי כדאי שספייס דאטא יפנו לחברת אתה-איטרייה שכתבתי עליה בפוסט הזה ( אם ממש קשה לכם לגלול למטה ), ולבדוק אם באמת יש להם סיכוי להצליח בגדול בעתיד או שעדיף שיפרשו עכשיו…

 
הניו יורק טיימס פרסם היום כתבה תמוהה משהו אודות סטארט חדש. לא מדובר בסתם עוד סטארט אפ, אלא בא-מא של כל הסטארט אפים בעולם, הסטארט הגאוני שאף אחד לא חשב עליו - יצירת מנוע חישוב בעל אינטיליגנציה מלאכותית שתבשר לך, הסטארטפיסט המזדמן, האם יש לסארט אפ שלך סיכוי להצליח.

כשנשאלו הוגי המיזם האם בדקו מה סיכויי הסטארט אפ שלהם על פי הסטארט אפ שלהם ( ?! ) ענו ( וזה בהחלט שווה להתאמץ ולקרוא באנגלית ) :

“So far, we haven’t run ourselves through it,” Mr. Goodson said, adding that the results could prove baffling. “If it says we’ll fail, and it’s right, that’s something of a paradox.”

הרצתי את המילה Noodle בבבילון שלי, וקיבלתי שתי תוצאות שונת, ומשתיהן אני מסיק משהו לגבי המיזם המוזר הזה:

1. נודל פירושו איטרייה, ומכאן שמקימי המיזם, הם בעלי רקע יהודי כזה או אחר. שם המשפחה שלהם קצת תומך בהשערתי : גודסון ומרקיניסקי, והעובדה שהם מנסים לעשות כסף מלעבוד על אנשים, בהחלט תומכת.

2.נודל פירושו גם טיפש, ומכאן שמי שאשכרה מאמין במיזם הזה הוא סוג של… נודל ! 

נ.ב - התמונה העליונה ממחישה את המנגנון שמאחורי המוח של אתה-נודל…

האם אנשים עניים נוטים להשתמש במנוע החיפוש של יאהו!, בעוד אנשים עמידים יותר נוטים להשתמש במנוע החיפוש של גוגל !? את הטענה המוזרה הזו, טוענים ב-טק קארנץ, הצליח ארגוןHitwise  להוכיח בפוסט הזה.

אחרי שעקבתי לפוסט המקורי של Hitwise  ראיתי שכמו כל דבר, הדברים הוצאו מעט מהקשרם.
מטרת המחקר המקורי של היטוויז היתה לחלק את התפלגות הגולשים באינטרנט על פי הגילאים שלהם, על פי תוצאות המחקר הזה אנשים מבוגרים יותר נוטים להשתמש בגוגל ( - אולי בגלל הפשטות ? ), בעוד שגולשים  צעירים יותר משתמשים במנוע של יאהו! 

 היטוויז’ עשו חלוקה נוספת לתוצאות והפעם על בסיס ההוצאות און-ליין באינטרנט וסגנון החיים של הגולשים של כל מנוע, הפעם נמצא שהגולשים של גוגל נוטים להוציא יותר כסף מהגולשים של יאהו!  ( - אולי כי הם מלכתחילה מבוגרים יותר ומבוססים יותר מהצעירים ? ) וכי הם מגיעים ממקומות וממעמדות מבוססים יותר מהגולשים של יאהו!

מסקנה – נתקלתי כבר במחקרים חכמים יותר, וקשה לי לקבוע אלו מסקנות ניתן בדיוק להוציא מהנתונים האלו, אבל זה בכל זאת מעניין.

נ.ב האם בגלל זה יאהו! באה לארץ ? -היא רואה בנו מדינה עניה, ולכן משתמשים פוטנציאלים שלה ?