Back home
חזרתי מהמילואים שבעקבותם הפכתי ל :
חכם יותר.
מהיר יותר.
מתוחכם יותר.
חד לשון הרבה יותר.
חזק יותר.
יפה יותר.
בוגר יותר.
אחראי יותר.
ערני יותר.
רגוע יותר.
אממ… בעצם ממש לא. אבל אני מאד שמח לחזור הביתה!
חזרתי מהמילואים שבעקבותם הפכתי ל :
חכם יותר.
מהיר יותר.
מתוחכם יותר.
חד לשון הרבה יותר.
חזק יותר.
יפה יותר.
בוגר יותר.
אחראי יותר.
ערני יותר.
רגוע יותר.
אממ… בעצם ממש לא. אבל אני מאד שמח לחזור הביתה!
לקוראי היקרים.
הבלוג ייצא לחופשה של כשבועים עקב קריאה להגנה על המולדת האהובה והעם היושב בה (יעני, מילואים).
אל תשמחו יותר מידי, אני בדרך כלל חוזר עם מלא רעיונות לפוסטים חדשים.
מורד שטרן.
הוול סטריט גורנל מדווח כי גוגל שוקלת רכישה של חברה בשם spacedata. לחברת ספייס דאטא יש פיתוח מדליק לאללה, שמאפשר גישה לאינטרנט גם למקומות לא מיושבים שקשה בדרך כלל להגיע אליהם, וזאת באמצעות הפרחת בלונים גדולים המאפשרים דרכם את העברת הנתונים באופן אלחוטי.
כל בלון שכזה עולה בסה”כ 50 דולר, והציוד האלקטרוני שבו ( שצונח בביטחה ארצה ברגע שהבלון “מת” ) עולה 1500 דולר ( שזה כלום בהתחשב בערך הדולר היום ), שיגור בלון כזה לאויר יכול להתבצע על ידי אדם בודד תוך מספר דקות בודדות, והטווח הוא לדבריהם “רחב למדי” ( לא הצלחתי להשיג מידע עד כמה בדיוק הטווח רחב ).
החברה מדווחת על כך שהבלונים כבר היום נמצאים בשימוש ועוזרים לתקשורת בין יחידות צבאיות, אזורי קידוחי נפט רחוקים וישובים מבודדים.
אולי זה מסביר חלק ממקרי העבמ”ים בארה”ב ?!
נ.ב אולי כדאי שספייס דאטא יפנו לחברת אתה-איטרייה שכתבתי עליה בפוסט הזה ( אם ממש קשה לכם לגלול למטה ), ולבדוק אם באמת יש להם סיכוי להצליח בגדול בעתיד או שעדיף שיפרשו עכשיו…
פרופסור יואל דונחין תוקף בחריפות את ההשקעה המינמאלית כיום של יצרני ציוד רפואי בשימושיות, לטענתו, מושקעת מחשבה רבה יותר בהנדסת אנוש בכלי מלחמה מאשר באמצעים רפואיים. דונחין הינו מנהל היחידה לבטיחות החולה במרכז הרפואי הדסה בירושלים, ואמר את הדברים ביום השימושיות שנערך ע”י UPA הישראלי.
מאחר וכיום אני עוסק בתחום השימושיות בעולם הרפואי, אני רק יכול להגיד שיש שיפור בתחום, והתקנים השונים, ובראשם ה- FDA האמריקאי (כפי שהוזכר בפוסטים קודמים), דוחפים למקום טוב יותר ובטוח יותר, את יצרני הציוד הרפואי והמשתמשים שלהם.
ומאחר וקרעתי את התחת בחיל השיריון על טנק המג”ח, וזכיתי להיכנס לטנק המרכבה 4 (בתמונה) ולראות את קפיצת הדרך המדהימה שנעשתה מהבחינה הזו של הנדסת אנוש אני חייב להסכים עם דבריו של דונחין, אכן השקעה רבה מאד מושקעת בתיכנון כלי משחית, שוב, מתוך ההבנה שהלחץ הרב שיחוש הלוחם יגרום לשימוש לקוי בנשק (לחץ הוא גורם רב משקל בטעויות, כפי שעולה מהמחקרים).
אני מרשה לעצמי להניח שהתופעה של השקעה בשימושיות בכלי מלחמה ישראליים (טנק המרכבה הוא טנק ישראלי למהדרין) מקורה בהשקעה של צבא ארה”ב בשימושיות. יש בידי שני ספרים סרוקים שנכתבו ע”י צבא ארה”ב בכל הקשור לשימושיות, אם מישהו מעוניין שאשלח לו שיפנה אליי ישירות למייל:morad.stern@gmail.com
בכלל נראה כי שימושיות והנדסת אנוש מקבלים משקל רב יותר בצבא מאשר בעולם הרפואה, לדוגמה, שימו לב שרק בשנת 2001 קיבלו בתי החולים בארה”ב הוראה מפורשת לדווח לחולים ולממשלה על טעויות שנעשו בטיפול רפואי, - לצורך ניתוח והפקת לקחים, בעוד שבתי החולים הצבאיים עשו זאת עוד הרבה לפני.
נ.ב: אני מת להעיף מבט על רובה ה”תבור” הישראלי החדש, ולבדוק איך הוא מבחינת הנדסת אנוש, אם אצליח (אולי במילואים הבאים) ,אני מבטיח לכתוב על זה פוסט !