שימושיות Usability

אני שונא משיבונים (Voice Mail בלעז) , למעשה, אני חושב שרוב האנשים בעולם שונאים את המכשיר הזה (אם עדיין קיים) או את השירות הזה (אם אפשר לקרוא לזה שירות).

הרעיון עצמו הוא רעיון מצויין: אני לא זמין לקבל את המסר שרוצים להעביר לי ולכן המסר יישמר ואני אשמע אותו ברגע שאתפנה. הבעיה היחידה עם הרעיון הנהדר הזה הוא הממשק הקולי והמעצבן של המשיבון. ברגע שמדובר בממשק קולי ואני צריך להמתין ולשמוע את כל ההודעה מהתחלה עד הסוף, ואני גם חייב להמתין ולשמוע הודעה אחר הודעה ואין לי שום יכולת לנווט את עצמי בקלות בערימת ההודעות זה מעצבן, ואם זה מעצבן אז אני כנראה לא אהנה להשתמש בזה, ואם אני לא אהנה להשתמש בזה אז אתם תצטרכו לקרוא פוסט עצבני שלי. ואתם לא אוהבים אותי עצבני, נכון?
אז מה עושים? לגוגל הפתרונים: השירות של גוגל, ה- Voicemail פותר את הבעיה, השירות לוקח את ההודעות הקוליות שקיבלת ומבצע בהם שני שינויים קריטים שהופכים את השימוש בהם לקל ונוח יותר:

1. ההודעה הקולית מתורגמת לטקסט. אם ההודעה הופכת לקולית אזי במקום להקשיב להודעה בצורתה הקולית במשך 15 שניות, אני אקרא אותה ב 2 שניות.

2. ההודעות עוברות לחשבון המייל ונשמרות בו. עכשיו אני יכול לראות את כל ההודעות שהגיעו, ולהשתחרר מהחובה לשמוע אותן אחת אחרי השנייה, כמו כן, האפשרויות למחוק, לשמור, לקורא מחדש ולקטלג את ההודעה הופכות להיות הרבה יותר קלות לביצוע ברגע שהממשק הופך להיות טקסטואלי (ולא קולי) ומוכר (התצוגה של דואר גוגל).

הצד השלילי בעסקה הוא שגוגל מקבלת לידיה, עוד פעם, מידע על המשתמשים שלה, אז נכון שהשירות הוא חינמי ואין ספק שאני ארשם אליו (קודם אתם), אבל לכל דבר יש מחיר.

אנקדוטה שעלתה לי לראש: אם אני רוצה לחזור למשחקי המילים של הפסיכומטרי שעשיתי לפני שנים, אז אפשר להגיד שהודעה קולית במשיבון לטלפון זה כמו הודעת מייל לשירות הצא’ט, נכון? (אם לא הבנתם אז כנראה שאתם לא שייכים למועדון ה-700. הא, רגע, גם אני לא)

אין סוף טקסט נשפך בתקופה האחרונה על שירות הטוויטר, אני חושב ששצף המלל התחיל אי שם בתחרות הלמי-יש-יותר-גדול שנערכה בין CNN לאשטון קוצ’ר (בסוף אני ניצחתי. הם לא ראו אותי מגיע) והגיע לשיא במהומות שפרצו אחרי הבחירות באיראן.

 מה לא כתבו על טוויטר? כתבו שזה חרטה, כתבו שזה טרנד חולף, כתבו שזה יהרוג את פייסבוק, כתבו שזו מהפיכה ואיך לכל הרוחות הצלחנו עד עכשיו להסתדר בלעדיו, ובלה, בלה, בלה… עכשיו תורי לבלבל את המוח. (אילו רק היה מס ממשלתי על מילה שמישהו מהגג במקלדת שלו וזורק לעולם, כמה כאב ראש היה נחסך לנו. וכן, יש לי חוש ביקורת עצמית, אני אכן מבין שזה תקף גם לגבי)

אז אתם שואלים מה דעתי, נכון?  הא, לא?.. חבל, כי הדעה שלי מהפכנית. אני מהמר, חושב, סבור, בטוח לחלוטין שטוויטר הוא רק בתחילת דרכו ומה שיגרום לו להתפתח, לגדול ולהפוך להרבה יותר מלהיב יהיו השירותים הנוספים והמקוריים שהוא יציע בעתיד.

בוא ניקח צעד תמני אחורה ונחשוב לרגע מהו הכוח של טוויטר בעצם:
מיידיות? -נאאאאא,
העובדה כי הוא חינמי לחלוטין? -ברור שלא,
העובדה כי פתחתי בטוויטר חשבון ואתם יכולים לעקוב אחרי? -מתחמם, אבל לא.

התשובה היא טקסט, טקסט טהור ללא עריכה וצנזורה.
טקסט שזורם הישר קדימה בציר הזמן, טקסט שמגלה לנו מה הם הנושאים הבוערים לעולם כרגע (הבחירות באיראן, מותו בטרם עת של מלך הפופ הבלתי מעורער שהרגע שכחתי את שמו אבל זה קשור איכשהוא לילד מ”שכחו אותי בבית” ולילדים באופן כללי), הכי כיף וקל להתחבר לטקסט קצר.
נכון, הטקסט מקשר אותנו לאנשים אחרים מסביבנו ואנחנו חולקים מידע, אבל טקסט גם יכול לקשר אותנו לשרתי מידע, ועם הפקודה הנכונה (שתהיה שקופה מצד המשתמש) נצליח לקבל שירותי מידע דרך טוויטר.

עכשיו נעבור לשלב הבא ברעיון שלי: השירותים העתידיים שיעבדו על טוויטר. אני מעריך שיותר ויותר ארגונים יצטרפו לחגיגה ויגלו שטוויטר יכול לחסוך להם כסף ולתת להם יתרון שווקי אדיר (עד שלכולם יהיה. ממש כמו עם האייפון, ושאף אחד לא יעיז לצחוק עליי!).
כך למשל קופת חולים X יכולה לאפשר ללקוחותיה לקבוע תור לרופא באמצעות שליחת טקסט לחשבון הטוויטר של הקופה, מנגנון שיתפעל את החשבון יקבל את הבקשה, יבדוק האם הבקשה אפשרית, יחזיר תשובה חיובית או חלופות אפשריות ללקוח, ויעדכן את יומן הרופא. חסכת זמן המתנה של הלקוח, חסכת גם כוח אדם.
שימוש נוסף שכול להיות יעיל ומדליק בטירוף הוא הזמנת מוניות, אני שולח בקשה למונית ומנגנון שמאחורי החשבון יעביר את הבקשה לנהג הפנוי ויחזיר לי אישור והערכת זמן להגעת המונית, שוב חסכנו מוקדן שיכול לטפל רק בלקוח אחד בו זמנית, ואני אפילו לא צריך מחשב בשביל לשלוח את הבקשה!

אני צודק? (תגובות שיטענו שאני לא, פשוט יצונזרו אז חבל על הזמן שלכם)

במהלך שיחה מעניינת שהיתה לי עם קרוב משפחה על טכנולוגיות עתידיות (והוא עמוק בתחום), הגענו לדבר על הסרט “חזרה לעתיד” :

“תראה איך יוצרי הסרט חזרה לעתיד פיספסו את המהפכה האמיתית שהתרחשה”.

“מה? אתה מתכוון לאייפון ?” שאלתי.

“לא… מי לעזאזל נתן לך רישיון לכתוב בלוג בנושא טכנולוגיה ?!”.

“לא צריך רישיון. למזלי”.

“האינטרנט! המהפכה הכי גדולה שהיתה לנו, אני ממליץ לך לצפות בסרט ולנסות ולראות איזה פיספוס רציני היה לסטיבן שפילברג כשניסה לחזות את העתיד בשנת 2015, שזה ממש קרוב לזמן שלנו, תכתוב על זה פוסט. אה, ותן לי קרדיט עם השם שלי“.

“אין בעיה, קרוב משפחה שלי”.

אז צפיתי בסרט חזרה לעתיד 2 בו מייקל גיי פוקס קופץ לשנת 2015, וניסיתי לשים לב לסביבה הטכנולוגית שסטיבן שפילברג ניסה לחזות, רק אזכיר שהסרט נעשה בשנת 1989, ומנסה לנחש איך יראו החיים 25 שנה קדימה:
1. תקשורת ומחשוב - אכן היה פיספוס רציני בכל הנוגע למהפכת המידע, הבית העתידני מלא במכשירי פקס, נו באמת… גם מכשירי טלפון ניידים לא נראו באופק, מצד שני, את שיחות הוידאו הם הצליחו לחזות.
כשאני חושב על זה עוד קצת אין גם שום זכר למכשיר המזכיר בצורה כזו או אחרת מחשב, מלבד, אולי, המוכר במסעדה שהיה רובוט עם פיצול אישיות ( אולי רמז מעורפל מאד לאינטליגנציה מלאכותית? ) .

2. תנועה - הכי קל ובאנלי היה לנחש שהמכוניות יעופפו, קרוב המשפחה שלי טען בשיחה שזה גם אפשרי מבחינת טכנולוגית אפילו היום, אבל כל עוד אי אפשר להסדיר מבחינה חוקית את עניין המכוניות המעופפות, עקב הסיכון הרב שבדבר, זה פשוט לא יוצא לפועל. גם הסקיטבורד המעופף (אני רוצה כזה! אני רוצה כזה!!) ממש לא קיים היום, ניתן למצוא (וגם זה בקושי) קורקינטים ממונעים.

3. ביגוד - בהתחלה היה נראה לי שהבגדים שנבחרו לייצג את תושבי העתיד הם צעקניים וצבעוניים מידי, אבל אחרי דקה הבנתי שזה לא נכון, הבגדים שנבחרו די מזכירים את הבגדים בהם נעשה שימוש בהווה מלבד דבר מהותי אחד, אנחנו לא לובשים ביגוד חכם (המעיל של פוקס מדבר, מתייבש אוטומתית ומתאים את הגודל ללובש). גם נעליים שנסגרות בצורה אוטומאטית על רגלי האדם לא ניתן למצוא היום.

4. מחלות - באחד הסצינות פוקס העתידי והמבוגר מנסה לנגן בגיטרה אבל בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה בנקודה מסויימת על ציר הזמן הוא לא מסוגל לשלוט על היד צורה טובה, אמממ.. מייקל גיי פוקס חולה היום בפרקינסון….

אני חושב שמנקודת הזמן בה אני נמצא הכי קל לשבת ולצחוק על כל הניסיונות לנחש את העתיד, כמו שנעשו בסרטים, אפשר גם לראות בבירור שסרט נעשה בזמן מאוחר יותר הוא צופה את העתיד בצורה יותר מוכרת וכנראה גם יותר מדוייקת.
אני אשים לב לנקודות האלו בסרטים הבאים ואדווח שוב על נקודות מעניינות.

לא מוכן לזה, שתואיל בטובה להתעסק בדברים חשובים יותר.

הנה התהליך בשלבים:

.
.

.
.

רווח לי.

כנס UPA האחרון, שהתקיים בבין תחומי בהרצליה היה על הכיפאק של כנס (אמנם אני לא אובייקטיבי, אבל באמת), ג’קי מקידום אתרים נתן הרצאה מעניינת באמת, סיפק לנו כמה שיטות יעילות להתקדם במנוע החיפוש של גוגל והראה איזה עומק מדהים יש למנוע החיפוש הזה.

הדברים הכי מעניינים שעלו בהרצאה, לדעתי, היו:

חכמת העכביש: אני מניח שרובכם יודעים שאם מכניסים לגוגל את המילה כישלון, אז מקבלים את אולמרט במקום השני או הראשון, איך דבר כזה קרה ? ( חוץ מהעובדה שזה נכון? ), אז מסתבר שכמה ארגוני ימין כתבו בכמה אתרים שונים את המילה אולמרט לצד המילה כישלון ( עד כאן, נורמאלי לחלוטין ) העכביש של גוגל שסרק את האתרים הבין שיש פה משהו שדי חוזר על עצמו באתרים שונים לגמרי והסיק שצמד המילים צריך להיות ביחד ולכן חיפוש המילה כישלון צמודה לשמו של אולמרט.
העובדה שאתרים כבדים כגון YNET ו NRG כתבו על התופעה הזו אצלם נתנה משנה תוקף לצמד המילים אולמרט וכישלון, ובשביל להתיר את הקשר בין שתי המילים ייקח זמן ומאמץ רב.
למעשה, בעצם העובדה שאני כותב אולמרט ו כישלון אני רק מחזק את הקשר.
שוב, למי שלא הבין, זה שאני כותב אולמרט ו כישלון רק מחזק את הקשר הזה. (איזה רע אני)

להיות ראשון בגוגל: מסתבר שכל אחד יכול להיות ראשון בגוגל במידה והוא בוחר צמד מילים או מילה ללא משמעות. החלטתי להתחיל ניסוי ולהיות ראשון בגוגל בכל הקשור לגידול חרגולי מחמד. אני מניח שאף בלוג או אתר לא כתב מעולם על גידול חרגולי מחמד ושלושת המילים הללו בסמיכות כזו לא נמצאים בשום מקום, אבל רק בגלל שהזכרתי (כן, אני אעשה זאת שוב) את המילים גידול חרגולי מחמד ואף אחד אחר לא, אני אהיה ראשון.

ולסיום: אשתי היקרה השקיעה וחפשה עבורי רעיון לפוסט, היא מצאה קשר בין שימושיות לאריזות של ביצים שקונים בסופר. זה יהיה פוסט אדיר, אני אפרסם אותו בקרוב.

הסתכלו בכרטיס הביקור המצורף, תוכלו למצוא מה לא בסדר בו ?
 

רעים שכמוכם ! חשבתם שהכותרת “ראש הממשלה הטוב ביותר אי פעם” בהקשר לאולמרט היא הטעות בכרטיס הביקור ?! מה נראה לכם ? שאני מנסה לדחוף את דעותיי הפוליטיות בצורה צינית וסמויה ? 
- ממש לא !

אוקי, נגיד שאתם רוצים לשלוח לאהוד אולמרט מייל בו אתם מפרטים עד כמה חייכם השתפרו מאז שהוא נבחר לעמוד בראש ממשלת ישראל, אתם מסתכלים בכרטיס הביקור של אולמרט ( מקום עבודה או לא מקום עבודה… ) ומחפשים את כתובת המייל שלו, אבל אתם מוצאים שם מספר טלפון, מה קורה פה ?!

אוקי, אז זה מה שקורה פה: שירות חדש של פי-מייל מאפשר לכם לקבל מיילים לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם מאנשים ששלחו את המייל ובמקום לרשום את כתובת האי מייל שלכם הם רשמו את מספר הטלפון שלכם.
השירות מאפשר לכם להשתחרר מהסיבוכים הקשורים בהעברת כתובת המייל שלכם לחברים ולמכרים ( תודו שדי מעצבן להעביר כתובת אלקטרונית בטלפון ולהגיד i כמו אייפון, m כמו מורד, וכדומה… ) , ופשוט לאפשר לתיבת המייל שלכם לקבל דואר שנשלח לסלולרי שלכם.

הרבה יותר פשוט עכשיו להיות ראש ממשלה…

בזכות הערה של עמית (מה שמזכה אותו בקישור לבלוג שלו) החלטתי לתקן את הטעות ולהחליף את האייקון של ה- RSS באייקון של דואר, כי כמו שהוא תיקן אותי ובצדק, אכן מדובר בעידכונים לדואר האלקטרוני, ולא RSS. (אחרי הבכי הרב בלילות והאיומים בהתאבדויות, הבנתי שהוא אכן צודק)

כמו כל בלוגר מצוי שמחפש תמונה, נכנסתי לגוגל החיפשתי את המילה mail, בגלל ששכחתי להעביר לתגית חיפוש של תמונות, הופיע לי כתוצאה ראשונה המייל של גוגל, “אוקי” , חשבתי לעצמי (ואני חושב המון לעצמי) בוא נראה האם ביאהו המילה mail גם תיתן לי כתוצאה ראשונה את המייל של גוגל… אממ… כנראה שלא.

שימו לב שמנוע Live של מיקרוסופט החליט, משום מה, להציג דווקא את המייל של יאהו. (טוב, אולי זה בגלל שהם עוד רגע משתלטים עליהם ?)

התוצאות של מחקר העומק לפניכם ( אילנה דיין, את מחפשת תחקירן ? ) :

1.בבלוג של פרובלוגר נתקלתי בסקר מעניין שהם מריצים:

 הנה התוצאות המעניינות:

את המקום הראשון עם 31 אחוזים, חולקים עשיית כסף מהבלוג, ו-כיף.
במקום השני, עם 13 אחוזים, תהילה.
ובמקום השלישי, עם 9 אחוזים עסקים.

- אז למה אתם מבבלגים ? ( אני בגלל ה”תהילה” )

2.קיבלתי מייל מעמיתה לעבודה שהכיל הפניה לחתום על עצומה אינטרנטית הקוראת לצמצום ההוצאות לחגיגות ה 60. בדר”כ אינני נוהג לחתום על עצומות כאלו או אחרות, אבל הפעם, בגלל שכבר זמן רב אני “סוחב” איתי תחושה לא טובה, שהולכת ומתעצמת ככל שאני שומע יותר ויותר על ההוצאות הלא סבירות בעליל ( בלשון עדינה ) שהוקצבו לשרה רוחמה אברהם להוציא על חגיגות ה-60 למדינה, החלטתי להצטרף.

נכון. צריך לחגוג.
יש גם הרבה על מה לחגוג.
אבל למה בצורה ראוותנית ? איפה ישראל היפה והצנועה של פעם ? האם בשביל לשמוח ולהודות על מה שיש צריך לשפוך כל כך הרבה כסף על אפקטים מרשימים ומסיבות מיותרות ??  חסר על מה להוציא את הכסף !?!

הנה 4 אפשרויות טובות יותר להוציא עליהן את תקציב החגיגות המיותר שקופצות לי לראש מבלי לחשוב יותר מידי:
א.מיגון לשדרות הפצועה. (לפחות זה!)
ב.עניי ישראל שאין להם מה לאכול.
ג.חינוך והשכלה שגוססים להם בישראל.
ד.אייפון לכל מי שעושה מילואים.

…אני כבר יכול לדמיין את תושבי המרכז “חוגגים” עצמאות ראוותנית ויוקרתית, בזמן שתושבי שדרות חוטפים להם קאסמים…

כמו כל יום חמישי, גם היום אפרסם יוזמה ישראלית מעניינת חדשה מאד ( עלתה לפני קצת יותר משבוע ), והפעם “יוסף“, הפייסבוק הכשר הראשון. על האתר קראתי לראשונה באתרו של עמית, וישר חשבתי לעצמי “גם אני רוצה לכתוב על זה!” ( טוב, האמת שחשבתי: “וואי, אין לי מה לכתוב, בוא סתם נעתיק” )

השאלה הראשונה שקפצה לי לראש היא מדוע דווקא נבחר השם “יוסף”, כי אם כבר מדברים על רשת חברתית בשילוב הדת, אז הרשת החברתית הראשונה של יוסף התנכ”י היתה קצת בעייתית… להזכירכם, אחיו של יוסף רצו להרוג אותו, ובמקום זה זרקו אותו לבור ועשו עליו גם קצת כסף כשמכרו אותו לישמעאלים, אממ…

השאלה השנייה היא מדוע רשת סגורה לדתיים ? האם הקבוצות שקיימות בפייסבוק שהוקמו עבור דתיים לא מספיקים, או שאולי עומד בפנינו טרנד חדש שכל קבוצה בעלת מאפיין משותף פותחת לעצמה רשת חברתית, וכך גיימרים צעירים מוצאים את עצמם בדקס, וגולשים עשירים ב- asmallworld. ( מצד שני, גם פייסבוק הגדולה התחילה את דרכה כרשת לסטודנטים בארה”ב בלבד )

לסיכום, לא ממש סקרתי את האתר לעומק, כי לא בא לי להרשם ( מספיק כואב לי הראש מפייסבוק! ), אבל נראה לי שאכן מדובר ביוזמה מעניינת מאד ( ומאד מזכירה את פייסבוק ), ונחמד יהיה לבדוק לאורך זמן את התקדמות הרשת הזו.

בעזרת השם, שיהיה בהצלחה !

כנסו-כנסו ( לא בשבת ): http://yosef.co.il

נ.ב גם אני שוקד בימים אלו על הקמת רשת חברתית, היא תקרא “מורד“, ורק לי תהיה רשות להיות חבר בה, ותאמינו לי, זו תהיה אחלה רשת חברתית.

גלישה באינטרנט הסלולרי היא כבר לא תופעה נדירה. חברות הסלולארי דוחפות את המשתמש לשדרג למכשירים משוכללים יותר, וכך הופכת הגלישה הסלולארית לזמינה יותר ויותר עבור הציבור. בפוסט הקודם סקרתי מחקר שימושיות שנעשה לדירוג שימושיות המכשיר הסלולרי, בפוסט זה אציג 7 המלצות שהופקו ממחקר משתמשים בהקשר לגלישה לאינטרנט בעזרת המכשיר הסלולארי.

אז… על מה לתת דגש על מנת שאתר האינטרנט הסלולארי יהיה שימושי יותר עבור המשתמש : 

1.ענה על צורכי המשתמש במהירות: למשתמשים באינטרנט דרך מכשיר סלולרי צרכים שונים מאלו שגולשים לאינטרנט ממחשב נייד או שולחני, בדרך כלל משתמשי האינטרנט הסלולרי מחפשים מידע שיעזור להתמצא במרחב לא מוכר בו הם נמצאים כעת, או שהם מחפשים בידור מהיר שיעביר להם את הזמן כשהם מחכים לחבר או לרכבת. ( וכמובן שבמקרה של הרכבת מדובר בזמן רב… ) 

 2.אין לחזור על תפריטי ניווט בכל דף: בדפי אינטרנט “רגילים” חוזרים בדרך כלל על תפריטי הניווט, זה עוזר למשתמשים להתמצא באתר, ומשרה ביטחון בתפעול האתר. הבעיה באינטרנט הסלולרי היא שתפיסת מקום על המסך היא יקרת ערך לאין שיעור לעומת תפיסת מקום על מסך מחשב רגיל, לכן כדאי מאד להימנע משימוש בתפריטי הניווט. ( המשך לסעיף 6 למידע נוסף )

3.יש להדגיש בצורה ברורה אייקונים נבחרים: בדר”כ למכשירים סלולרים קיימת מערכת לחיצים לא נוחה לגלישה באינטרנט, לכן כדאי יהיה לתת פידבק למשתמש בכל רגע נתון על איזה אייקון או פעולה הוא כרגע נמצא. ( אייקון משתנה, רקע האייקון נצבע וכדומה )

4.נסה להימנע מלאפשר למשתמש להכניס טקסט חופשי: קיימת סבירות רבה יותר שהמשתמש יטעה בכתיבת הטקסט בעזרת המקשים של הסלולרי ( שאינם נוחים כפי שעלה בסעיף 3 ), מאשר שיטעה בבחירה של פעולה מסוימת.

5.הצג רק מידע הכרחי: שוב, המקום על המסך הסלולרי הוא יקר ערך בגלל גודלו המינימאלי של המסך, יש להימנע מהצגת מידע לא הכרחי שיתפוס מקום, כמו כן, פחות מידע ( לא הכרחי ) בדף האינטרנט שווה לפחות זמן הורדה של הדף. 

6.הצג מקשי ניווט בצורה בסיסית בכל דף: מומלץ מאד למקם כפתור ניווט בסיסי אחד בכל דף והוא “חזרה”, משתמשים מצאו עצמם מבולבלים וחסרי אונים ללא האפשרות לחזור למסך הקודם.

7.אל תשתמש בעיצוב הדף הרגיל, אלא עצב מחדש לסלולארי: אל תנסה להלביש את העיצוב הרגיל של האתר על הסלולארי, זה פשוט לא יעבוד כמו שצריך ( מכל הסיבות שכבר צוינו ), עצב מחדש במיוחד לסלולארי. גלישה נעימה !!!