שימושיות Usability

קורה שאנשים מזהים אותי ברחוב ואז הם עוצרים אותי ושואלים אותי “מורד, למה אתה בעצם כותב בלוג?”; מלבד העובדה שזה לא נעים שאנשים זרים מפריעים לך בשגרת חייך ככה סתם באמצע הרחוב, ומלבד העובדה שמעולם לא עצר אותי אף אחד באמצע הרחוב כי הוא זיהה אותי מהבלוג ו/או שאל אותי למה אני בעצם כותב בלוג, אני בהחלט רוצה, ממרומי שנתיים של כתיבת בלוג, לנסות ולענות השאלה המטרידה הזו: למה בעצם לכתוב בלוג.

למי זה מתאים: לכולם. לכל אחד מאיתנו יש מה להגיד, החוכמה היא לדעת לעשות את זה מעניין. אחת מאבני היסוד של לעניין-אחרים-במה-שיש-לך-להגיד הוא בעצם להתעניין קודם בהם, אני ממליץ לקרוא את הספר “כיצד תרכוש ידידים והשפעה” של דייל קרנגי, למרות שהשם המביך של הספר יגרום לכם לרצות ולהחביא אותו מתחת למיטה כשהחברים שלכם מבקרים אתכם, הוא בהחלט ספר שיודע להדריך את הקורא בנבכי יחסי האנוש בצורה הטובה ביותר; אחת הנקודות המרכזיות בספר היא העובדה שחובה, באמת ובתמים, להתעניין באחרים לפני שאנחנו דורשים שהאחרים יתעניינו בנו, לכן גם חשוב לקרוא בלוגים של אחרים ובמידה ומקבלים תגובות - אז לכבד את המגיבים ולענות להם (תראו! כתבתי שאני מכבד אתכם - עכשיו תגיבו!), גם הכתיבה עצמה צריכה להיות ברורה עבור הקורא המומצע שימצא את עצמו בבלוג שלכם, כך למשל, לא תמצאו אותי כותב על הדואליות המטרידה של האלקטרון, על מחקרים חדשים ושנויים במחלוקת במתמטיקה גרעינית או על המצב האקו-גאוגרפי המתהווה באירופה, לא כי אני לא מבין בזה כלום, אלא כי אני רוצה להיות ברור לכולם.

היתרונות: לכתיבה בבלוג יכולות להיות כמה יתרונות לא מבוטלים עבור הכותב. הבלוגר מקבל פרסום והכרה (זה לוקח המון זמן, אלא אם כן אתה מעלה סרטון מטומטם לאינטרנט שיכול לקצר תהליכים), כמו גם יצירת קשרים מעניינים מאד עם אנשים שנהנים מהבלוג שלו, אני אישית מאד אוהב לקבל מיילים מקוראים שמרוצים מהסחורה, לצערי, כנראה בגלל האישיות שלי, אחרי תכתובת קצרה זה מפסיק. (סתם. אני באמת בחור נחמד).
אי אפשר להתעלם מההשחזה שמגיעה בעקבות כתיבת בלוג ביכולת הכתיבה, הניסוח המילולי, ואולי גם בחשיבה; כשאני קורא פוסטים שכתבתי בתחילת הדרך אני לא מבין מי נתן לי רישיון לכתוב בלוג, אבל עם הזמן הכתיבה מתחדדת והופכת לברורה יותר, מעניינת יותר וללע שום טאויות קיטב, הניסוח המילולי גם הוא משתבח בגלל הכתיבה, והחשיבה, כמו שציינתי בהיסוס (כי אני לא סגור על זה שבאמת יש קשר. אבל זה בהחלט נותן תחושה נעימה לטעון כך) הופכת ליצירתית יותר, כנראה בגלל הבנייה החוזרת ונשנית של תוכן, קישורים ורעיונות - בכל פוסט מחדש.
כתיבת בלוג היא גם דרך נהדרת לשבור את הקרח בשיחה עם אנשים זרים, שימו לב איך המאסטרו עושה את זה:

איש זר: [שתיקה]

מורד: היי, אתה יודע שאני כותב בלוג?

איש זר: לא.

מורד: אני כותב בלוג.

איש זר: וואו.

- ראיתם? תעשו ככה עם כל אחד בכל מקום והמושג שש דרגות של הפרדה הופך להיות שתי דרגות של הפרדה.

החסרונות: אני לא יודע אם יש פה באמת חסרונות, במקרה שלי (ושל רוב הבלוגרים) מדובר בתחביב, כך שבמקום לשבת ולצפות בתוכנית טלוייזיה אני יושב וכותב להנאתי בבלוג, או כמו השיחה העמוקה שהיתה לי עם אשתי בתחילת הדרך:

“כמה עולה התחביב הזה שלך, לכתוב בבלוג?”

“כלום”

“בטוח?”

“כן”

“אז בסדר”

זה בהחלט דורש זמן, אבל אני חושב שהיתרונות וההנאה מצדיקים את ההשקעה (במיוחד אם מישהו קורא את מה שאתה כותב, מרגיש שאתה צמא לתגובות, ואז מגיב. אז תגיב), חסרונות אמיתיים יכולים להתפתח באשמת הבלוגר עצמו במידה והוא מנצל את הבלוג על מנת לנגח אנשים אחרים או שהוא פשוט מעתיק תכנים, ואז זה די עלוב.

- זהו, אני חושב. אם יעלו לי עוד יתרונות, חסרונות ומחשבות נוספות על כתיבת בלוג אני אפתח על זה עוד פוסט.