שימושיות Usability

נפתח בשיר שכתבתי לגמרי לבד:

מזל-טוב מזל-טוב תודה-תודה, הבלוג בן שנתיים איזו חגיגה,

שנתיים של כתיבה באיכות ירודה, אם זה היה מוצר היה כתוב עליו “מייד אין ציינה” (במילרע),

טכנולוגיה, אינטרנט, והמון טקסט על אפל, החוצפנים לא נתנו לי אפילו אייפוד שאפל. (חרוזים זה לא הצד החזק שלי, אבל אני באמת משתדל)

מנסה בשבוע לעדכן לפחות 3 פעמים, אבל זה קשה יש גם 1 אישה ו-2 ילדים…

סוף. [מחיאות כפיים שלכם. אני כורע לקהל ומנגב דמעה מזויפת]

נמשיך בחלוקת מתנות לבלוג:

מתנה ראשונה: הבלוג הזה נבחר לאחד מחמשת הבלוגים הכי טובים בארץ שעוסקים באינטרנט וטכנולוגיה על פי אתר מאקו. וזה מרגש.

מתנה שנייה: הבלוג הזה עומד לעזוב את בלוגלי ולעבור לשרת ודומיין פרטיים שלי (קצת כמו לעזוב את הבית. בית שקורס כל יום), כך שאוכל לפרסם פרסומות ולעשות על הקוראים שלי קצת כסף. זה יהיה בקרוב, מנהל הבנק שלי כבר ממש מצפה לזה.

מתנות עבורי, אם אתם מתעקשים, אתם מוזמנים לשלוח כסף במזומן בלבד או להרשם כמעריצים בעמוד הפייסבוק של הבלוג (עד היום רק אשתי העריצה אותי. מהיום גם אתם יכולים).

ואיך אפשר לסיים בלי תודות:

תודה לכם הקוראים, שאתם לא מתייאשים, ממשיכים להכנס לבלוג הזה ולקרוא את מה שאין לי להגיד. זה מגביר לי את תחושת הביטחון העצמי, מקנה לי תחושה מזוייפת שלא הכול אבוד ומוסיף לי מעט אושר בחיים. תודה.

תודה לאנשים שנאלצים לשהות לידי (עבודה, חברים) ולשמוע ממני משפטים כמו “וואו, זה יכול להיות פוסט אדיר!”, “נו, קראת כבר את הפוסט האחרון שלי?” או לחוות רגעים בהם אני לפתע מתנתק מהסביבה, בוהה בקיר וחושב איך אני עושה פוסט ממה שהרגע ראיתי. תודה לכם.

תודה לאשתי היקרה שקוראת את הבלוג הזה באדיקות, יודעת לתת ביקורות בונות, ותמכה בי מהרגע הראשון בו החלטתי, משום מה, לפתוח בלוג, תודה רבה!